פרק
א
פרק א - משנה א
שִׁבְעַת
יָמִים קֹדֶם
יוֹם
הַכִּפּוּרִים
מַפְרִישִׁין
כֹּהֵן
גָּדוֹל
מִבֵּיתוֹ
לְלִשְׁכַּת
פַּלְהֶדְרִין,
וּמַתְקִינִין
לוֹ כֹהֵן
אַחֵר
תַּחְתָּיו,
שֶׁמָּא
יֶאֱרַע בּוֹ
פְסוּל.
רַבִּי
יְהוּדָה
אוֹמֵר, אַף
אִשָּׁה
אַחֶרֶת
מַתְקִינִין
לוֹ, שֶׁמָּא
תָמוּת
אִשְׁתּוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא
טז) וְכִפֶּר
בַּעֲדוֹ
וּבְעַד
בֵּיתוֹ.
בֵּיתוֹ, זוֹ
אִשְׁתּוֹ.
אָמְרוּ לוֹ,
אִם כֵּן, אֵין
לַדָּבָר
סוֹף:
פרק א - משנה ב
כָּל
שִׁבְעַת
הַיָּמִים
הוּא זוֹרֵק
אֶת הַדָּם
וּמַקְטִיר
אֶת
הַקְּטֹרֶת
וּמֵטִיב אֶת
הַנֵּרוֹת
וּמַקְרִיב
אֶת הָרֹאשׁ
וְאֶת
הָרֶגֶל.
וּשְׁאָר
כָּל
הַיָּמִים,
אִם רָצָה
לְהַקְרִיב,
מַקְרִיב,
שֶׁכֹּהֵן
גָּדוֹל
מַקְרִיב
חֵלֶק
בָּרֹאשׁ
וְנוֹטֵל
חֵלֶק
בָּרֹאשׁ:
פרק א - משנה ג
מָסְרוּ לוֹ
זְקֵנִים
מִזִּקְנֵי
בֵית דִּין
וְקוֹרִין
לְפָנָיו
בְּסֵדֶר
הַיּוֹם,
וְאוֹמְרִים
לוֹ, אִישִׁי
כֹהֵן
גָּדוֹל,
קְרָא אַתָּה
בְּפִיךָ,
שֶׁמָּא
שָׁכַחְתָּ
אוֹ שֶׁמָּא
לֹא
לָמַדְתָּ.
עֶרֶב יוֹם
הַכִּפּוּרִים
שַׁחֲרִית,
מַעֲמִידִין
אוֹתוֹ
בְּשַׁעַר
הַמִּזְרָח
וּמַעֲבִירִין
לְפָנָיו
פָּרִים
וְאֵילִים
וּכְבָשִׂים,
כְּדֵי
שֶׁיְּהֵא
מַכִּיר
וְרָגִיל
בָּעֲבוֹדָה:
פרק א - משנה ד
כָּל
שִׁבְעַת
הַיָּמִים
לֹא הָיוּ
מוֹנְעִין
מִמֶּנּוּ
מַאֲכָל
וּמִשְׁתֶּה,
עֶרֶב יוֹם
הַכִּפּוּרִים
עִם חֲשֵׁכָה,
לֹא הָיוּ
מַנִּיחִים
אוֹתוֹ
לֶאֱכֹל
הַרְבֵּה,
מִפְּנֵי
שֶׁהַמַּאֲכָל
מֵבִיא אֶת
הַשֵּׁנָה:
פרק א - משנה ה
מְסָרוּהוּ
זִקְנֵי בֵית
דִּין
לְזִקְנֵי
כְהֻנָּה,
וְהֶעֱלוּהוּ
לַעֲלִיַּת
בֵּית
אַבְטִינָס,
וְהִשְׁבִּיעוּהוּ
וְנִפְטְרוּ
וְהָלְכוּ
לָהֶם.
וְאָמְרוּ
לוֹ, אִישִׁי
כֹהֵן
גָּדוֹל,
אָנוּ
שְׁלוּחֵי
בֵית דִּין,
וְאַתָּה
שְׁלוּחֵנוּ
וּשְׁלִיחַ
בֵּית דִּין,
מַשְׁבִּיעִין
אָנוּ
עָלֶיךָ
בְּמִי
שֶׁשִּׁכֵּן
שְׁמוֹ
בַבַּיִת
הַזֶּה,
שֶׁלֹּא
תְשַׁנֶּה
דָבָר מִכָּל
מַה
שֶּׁאָמַרְנוּ
לָךְ. הוּא
פוֹרֵשׁ
וּבוֹכֶה,
וְהֵן
פּוֹרְשִׁין
וּבוֹכִין:
פרק א - משנה ו
אִם הָיָה
חָכָם,
דּוֹרֵשׁ.
וְאִם לָאו,
תַּלְמִידֵי
חֲכָמִים
דּוֹרְשִׁין
לְפָנָיו.
וְאִם רָגִיל
לִקְרוֹת,
קוֹרֵא. וְאִם
לָאו, קוֹרִין
לְפָנָיו.
וּבַמֶּה
קוֹרִין
לְפָנָיו.
בְּאִיּוֹב
וּבְעֶזְרָא
וּבְדִבְרֵי
הַיָּמִים.
זְכַרְיָה
בֶּן
קְבוּטָל
אוֹמֵר,
פְּעָמִים
הַרְבֵּה
קָרִיתִי
לְפָנָיו
בְּדָנִיֵּאל:
פרק א - משנה ז
בִּקֵּשׁ
לְהִתְנַמְנֵם,
פִּרְחֵי
כְהֻנָּה
מַכִּין
לְפָנָיו
בְּאֶצְבַּע
צְרָדָה,
וְאוֹמְרִים
לוֹ, אִישִׁי
כֹהֵן
גָּדוֹל,
עֲמוֹד
וְהָפֵג
אַחַת עַל
הָרִצְפָּה.
וּמַעֲסִיקִין
אוֹתוֹ עַד
שֶׁיַּגִּיעַ
זְמַן
הַשְּׁחִיטָה:
פרק א - משנה ח
בְּכָל יוֹם
תּוֹרְמִין
אֶת
הַמִּזְבֵּחַ
בִּקְרִיאַת
הַגֶּבֶר אוֹ
סָמוּךְ לוֹ,
בֵּין
לְפָנָיו
בֵּין
לְאַחֲרָיו.
בְּיוֹם
הַכִּפּוּרִים
מֵחֲצוֹת,
וּבָרְגָלִים
מֵאַשְׁמוּרָה
הָרִאשׁוֹנָה,
וְלֹא
הָיְתָה
קְרִיאַת
הַגֶּבֶר
מַגַּעַת עַד
שֶׁהָיְתָה
עֲזָרָה
מְלֵאָה
מִיִּשְׂרָאֵל: